נחל בניאס

הליכה בנחל יפיפה ומעבר דרך המפל.
מחניון המפל נשקפת תצפית מרהיבה על אזור צפון הגולן ומבצר נמרוד.
מתאים להליכה בעומס חום כבד.

בניאס תחתון

"קיץ בא ושוב זה חם" שרים החלונות הגבוהים הם ממליצים כתל אביבים ללכת לים אבל הים מזוהם צפוף וכשיוצאים די מהר החום והלחות חוזרים לחיינו. אז מה הפתרון? אנחנו ממליצים ללכת אל הנחל הכי קר שאפשר, והכוונה היא לנחל הבניאס ששמו העברי נחל חרמון כבר מעביר בנו צמרמורת מענגת של קור ומרמז על הטמפרטורה הנמוכה של המים הזורמים בו. מקור השם בניאס הוא שיבוש השם "פניאס" על יד הערבים. ופניאס זה על שום מה? על שום האל פאן שהיוונים שהחלו בישוב המקום קבעו במערה בה נובע מעיין הבניאס מקדש לאל הרועים שדמותו היא של חצי תיש חצי אדם. המילה "פאניקה" מקורה גם כן באל פאן בעניין הסיבה לכך חלוקים הדעות האם זה משום שאימו של האל פאן נתקפה פאניקה עת ראתה את יצור הכלאיים מגיח מתוך רחמה או שמא מכיוון שהוא האל השוכן במקומות המבודדים ומטיל אימה ופאניקה על ההולכים באזורים אלו לבדם. מי שרוצה להתעמק בנושאים הללו מוזמן לסור לשמורת הטבע בתשלום הנמצאת צפונית לקיבוץ שניר שבאצבע הגליל ויעזוב אותנו להתעסק בענייני מים כי מה לנו ולעבודת אלילים גם אם היא נקראת כיום בשם מרופד יותר כ"מיתולוגיה".

מקורות מימיו של נחל הבניאס במעיינות התהום העצומים של החרמון הנובעים למרגלותיו וידועה אמרת חז"ל "החרמון כל טוב בזוטו" המתארת את תופעת הטבע המעניינת. למרות עוצמת הזרימה המרשימה נחל הבניאס הוא הקטן שבמקורות הירדן. עוצמת הזרימה נובעת מהפרשי הגבהים בהם הוא זורם בחלקו העליון ומפלו המפורסם הזורם בסמוך לקיבוץ שניר בהחלט מרשים. גם חז"ל הלכו שבי אחרי עוצמת המים המשכרת ובמסכת בכורות דף נ"ה אומר רב כהנא: "זכרותיה דירדנא ממערת פמיאס" ותרגומו: "עיקרו של הירדן ממערת הבניאס". מי שרוצה לחוות את עצמת אשדי המים מוזמן לסור אל חלק אחר של השמורה המצוי בסמוך למפל הבניאס. שם התקינו אנשי רשות הטבע והגנים "שביל תלוי" של גשרים ממש מעל למפלים הקטנים והעצמתיים.

אנו נמליץ על נקודה אחרת בנחל בחלקו התחתון תחתון של הנחל, שנייה לפני שהוא מתמזג עם נחל הדן, שם הוא כבר זורם יותר בעצלתיים. כיצד מגיעים? ניסע לעבר קיבוץ עמיר על כביש 9779 ק"מ אחד מזרחית לקיבוץ ישנה דרך עפר סמוכה לשדרת עצים בולטת שנמשכת צפונה מהכביש על דרך זו יש לנסוע בעקבות השילוט של מועצה אזורית גליל עליון אל חניון האקליפטוס הדרך עוברת בשדות הקיבוצים בין שדות כותנה למטעים. כשנגיע אל החניון ניתן לעשות שני דברים. הראשון פשוט להשתקע כאן. לטבול במים ול"פקנק" להנאתנו. השני לצעוד בסמוך לנחל ולהמשיך לאחר מכן בטיילת יפה ההולכת בסמוך לירדן. את הפעילות השניה מומלץ לקיים בשעות הקרירות של היום כלומר או בבוקר מוקדם או אחר הצהריים כשה"בריזה" נושבת בעוז. נחנה את רכבינו ונצא לדרך דרומה על דרך עפר לבנה האסורה לתנועת רכבים הדרך ממשיכה את טיילת הירדן היפהפיה ההולכת בין קיבוץ שדה נחמיה לקיבוץ כפר בלום. לגבי הכניסה לנחל האזהרות המצ"ב תקפות לכל אפשרות. יש להיזהר משלושה דברים ראשית אנו בנחל זורם כך שיש סחיפה. אמנם בנק' ליד החניון היא קלה אך בנק' אחרות בהמשך הדרך הסחף חזק מאוד. שנית, יש תנועה במים לא של בעלי חיים אלא של אמצעי ניוד למיניהם: קיאקים, אבובים וסירות שטים להם בערבוביה ומביאים שמחה לעם ישראל ולתיירני הצפון שמתפרנסים לא רע מהפעילות הזו. ושלישית, המים קרים. זה לא מצחיק, ביום חם אפשר להגיע לכאן והפרשי הטמפרטורה יכולים להיות של 20-25 מעלות דבר שעלו לגרום לתחושה לא נעימה במקרה הטוב ובמקרה הרע …, לכן יש להיכנס בהדרגה למים. אנו סמוכים לקיבוץ שדה נחמיה על שם נחמיה דה-לימה, ממנהיגי הציונות בהולנד. הקיבוץ נוסד ב1940 ונקרא בתחילה חוליות כיום מכונה בשם זה מפעל הפלסטיק של הקיבוץ המייצר פתרונות אחסון משרדיים. בכל מקרה אין להתקדם בתוך הנחל זאת כיוון שהוא הופך לעיתים לעמוק. בברכת המשך קיץ צונן.